טיפול, שנבחר באיטיות.
שום דבר שלא היינו משתמשים בו.

נמאס לנו מבריאות שהרגישה כמו עבודה.

כדורים לזכור. אבקות לערבב. שגרות שהפכו בשקט לעבודה שנייה. מתישהו לאורך הדרך, ההרגשה הטובה הפכה לעוד משימה שצריך לנהל, ורובנו פשוט ויתרנו עליה.

אז התחלנו לשאול שאלה שונה על כל מוצר שבחנו. האם הוא מכיל משהו שבאמת עובד, במינון שבאמת עושה משהו? האם היצרן יכול להוכיח זאת? האם היינו מחזיקים אותו בארון התרופות שלנו? רוב המוצרים לא שרדו את שלוש השאלות האלו, ואלו שכן – הפכו לאוסף שלנו.

אם זה לא ישרוד בארון שלנו, זה לא יעלה על המדף.

ימים טובים יותר, מגיעים בשקט.

אנחנו רוצים שהבחירה בהרגשה טובה תהיה הבחירה הקלה: תמיכה שמשתלבת בחיים האמיתיים במקום להוסיף עליהם. אין צורך בשלמות, אין צורך במשטר מסובך. ומכיוון שאנשים שדואגים לעצמם בדרך כלל דואגים גם למישהו אחר, המגוון ממשיך להתרחב כדי לכסות את כל בני הבית, בעוד שהסטנדרט שמאחוריו נשאר בדיוק היכן שהוא.